ויטמינים עלולים לקצר חיים - ביקורת על המחקר 

מחקר: ויטמינים "עלולים לקצר חיים" – ביקורת

דולב ראובן גילמור, תזונאי אורתומולקולרי 

--האמת אינה נקבעת ברוב קולות--

מחקר חדש יצא בהכרזה דרמטית, וקבע שתוספי תזונה עלולים לקצר חיים. ההודעה לעיתונות על אודות מחקר זה התקבלה ללא כל ביקורת, ובעקבות זאת הופיעו בכלי התקשרות העולמיים כתבות רבות בנושא זה. מה באמת היה כוחו של מחקר זה, ומה היו ממצאיו? האם אנו, כציבור, מקבלים בקלות רבה מדי כל דבר שמקודש על ידי המילה המדעית, מחקר? להלן תשובה מאדם שטרח ללמוד את המחקר עצמו ולא הסתפק בכותרות. הוא מזכיר לנו שהאמת אינה נקבעת ברוב קולות.

 באוקטובר 2011, התפרסם מחקר שעשה הדים במאות ואלפי כלי תקשורת שונים בעולם, החל ב-BBC באנגליה, עבור בעיתונים שונים וכלה בתכניות רדיו וטלוויזיה רבות. אפילו בארצנו הקטנה הופצה בצורה נרחבת הידיעה, כי ויטמינים ותוספי תזונה אחרים לא רק שאינם עוזרים בהארכת חיים, אלא חלקם אף מגבירים את הסיכון לתמותה בקרב אנשים בריאים.

בהקשר זה עולה ונשאלת השאלה: מי טרח כל כך להפיץ הודעה לעיתונות על מחקר זה – אחד מיני עשרות אלפי מחקרים הנעשים כל שנה, ולמה? הפצה כזאת נעשתה במכוון. אולי ניתן היה לחשוב שהמחקר נושא בכנפיו חידוש מהפכני וחשוב, מסר שסותר את המוסכמות ומזהיר את הציבור מפני התנהגותו המסוכנת, ולכן הופץ ממילא כאש בשדה קוצים. לכן, אני מזמין אתכם לבחון יחד אתי את פרטי המחקר כדי לראות האם באמת יש בו גרעין של אמת.

ובכן:

החוקרים מאוניברסיטת איווה בארצות הברית בחנו מקרי תמותה בקרב 38,772 נשים מבוגרות במשך 22 שנה (40.2% מהן מתו בתקופה זו), וטענו כי נמצא אחוז גבוה יותר של מקרי תמותה בקרב הנשים שנטלו תוספי תזונה מאשר בקרב אלה שלא נטלו תוספים. בסיכום הדברים, התוספים שנקשרו למקרי תמותה רבים יותר, היו מולטי-ויטמין, ויטמין B6, חומצה פולית, ברזל, מגנזיום, אבץ ונחושת.

כעת, אציג בפניכם כמה נקודות של ביקורת על המחקר, שהועלו על ידי מדענים ורופאים שונים:

א) הנתונים מבוססים על שאלונים שמולאו על ידי המשתתפות שלוש פעמים במשך 18 שנה. שאלונים כאלה אינם נחשבים כראיות איכותיות, כי רמת הדיוק שלהם נמוכה. עד לאיזו רמת דיוק אתם יכולים לזכור מה אכלתם ואילו תוספים נטלתם במשך השנה האחרונה?

ב) אין להתרשם מהמספר הגבוה של הנחקרות ולחשוב שככל שהמחקר גדול יותר, כך הוא בר-תוקף יותר. "כל יתרון המופק מגודל, מוכרע על ידי בעיות בביקורת ואיבוד פירוט... מחקרי ענק מספקים ראיות חלשות לאפקטים קטנים" (ד"ר סטיבן היקיי, ביופיזיקאי רפואי).

ג) ההבדלים במקרי התמותה היו קטנים מאוד, ובקושי הגיעו למובהקות סטטיסטית. ייתכן שאם היו משווים את שיעורי התמותה אצל נשים עם שיער חום עם שיעורי התמותה אצל נשים בלונדיניות, התוצאות היו דומות לאלה שהתקבלו במחקר זה.

ד) במחקרים מסוג זה מקובל הכלל, שאין ללמוד מהם כל קשר של סיבה ותוצאה. החוקרים עצמם כתבו, ש"לא מומלץ להכריז על כך שנגרם סיכון מוגבר בהתבסס על נתונים תצפיתיים אלו." הרי אם כן, המסקנות שהופצו בכלי התקשורת מנוגדות להמלצות החוקרים עצמם!

ה) כדי להראות שקיים קשר של סיבה ותוצאה, חייב להיות היגיון כלשהו. לדוגמה, אני יכול לומר שסרטן השד שכיח פחות בקרב נשים יפניות מאשר בקרב נשים בישראל, ושלנשים יפניות ישנן עיניים מלוכסנות, אבל אין כל סבירות ביולוגית לקשר בין נתונים אלו. באותה מידה, קשה מאוד למצוא סבירות ביולוגית לכך שמולטי-ויטמין, למשל, גורם למוות. ההיפך הוא הנכון, הטענה היא מגוחכת.

ו) ניתוח הנתונים נעשה תוך התאמת לא פחות מ-15 משתנים, כגון: לחץ דם, סוכרת, רמת השכלה, פעילות גופנית, עישון ועוד. אנו אמורים לסמוך על כך שלא נכנסו אי-דיוקים שיסלפו את התוצאות אפילו באחוז אחד, כי בכוחה של טעות קטנה בנתון אחד לבטל את המובהקות הסטטיסטית הקטנה ממילא. היש לכם מושג כמה זה מורכב?

ז) לפני עיבוד הנתונים על ידי התאמות, התוצאות היו שונות מאוד מהסיכום הסופי. בשלב הזה, הנוטלות לא פחות מעשרה מתוך חמישה עשר התוספים מתו בשיעור נמוך יותר מאשר הנשים שלא נטלו אותם! זאת ועוד, בכל חמשת התוספים האחרים התגלתה מובהקות סטטיסטית פחות ברורה, מאשר בתוצאות הסופיות שהתפרסמו.

ח) לאור הנ"ל, הייתה אפשרות להכריז על ירידה בתמותה בקרב הנוטלות את המינרלים מגנזיום, סלניום ואבץ, ואת הוויטמינים A, B קומפלקס, B6, C, D, ו-E. הכותרות ברחבי העולם יכלו להיות, לדוגמה: "ויטמינים עשויים להאריך חיים!" כותרות כאלו היו מיישרות קו עם התוצאות של מחקרים רבים.

ט) בתחילת המחקר, נוטלות התוספים היו בריאות יותר בממוצע בכמה פרמטרים. על ידי ההתאמות, החוקרים "ביטלו" את יתרונות אלו. עדיין שאלה אחת בעינה עומדת: איך ידעו החוקרים שהמצבן הבריאותי המשופר בתחילת המחקר של נוטלות התוספים לא היה התוצאה של נטילת התוספים במשך שנים רבות שקדמו לתקופת המחקר?

י) באופן כללי, המסקנות של מחקר זה סותרות את הממצאים של מחקרים אחרים, ולאור כל מה שכתבנו עד כאן, אין שום סיבה להעדיף את המחקר הזה על פני מחקרים אחרים וטובים ממנו. האמת? אין להחשיבו כלל.

אם זה לא, אז מה כן?

שיטת טיפול הנקראת "רפואה אורתומולקולרית" קיימת כבר 60 שנה, ומבוססת על כמות עצומה של מחקרים שנערכו על ידי מדענים מהשורה הראשונה ועל הניסיון הקליני המצטבר של רופאים. בין עקרונותיה של שיטה זו ניתן למצוא את השימוש הרפואי בחומרים הנמצאים בגוף באופן טבעי, כמו ויטמינים, מינרלים ותוספי מזון אחרים. אני לא חושש מלהרחיק לכת ולומר, שרק הדוגלים בשיטה זו – רופאים, חוקרים ותזונאים – טורחים באמת ללמוד, לחקור ולהבין לעומק את כל הנושא של התוספים בצורה אמיתית. חומרים אלו הנם הרבה יותר יעילים ובטוחים מכפי שניתן ללמוד מהמסרים המתפרסמים כמעט מדי יום בכלי התקשורת השונים, מסרים המועברים לציבור ללא כל בדיקה או ביקורת.

סיכום:

מחקר זה הוא מזיק ומסוכן ביותר, כי גורמים כלכליים משתמשים בו כדי להראות עד כמה השימוש בתוספים תזונתיים הוא מסוכן, כביכול. הוא עלול להיבחר על ידי הרשויות המחוקקות לשמש כעילה לשלול מהציבור את הזכות לבחור. המחקר השתמש בנתונים לקויים, באנליזה גרועה ובסיכומים מוטעים ומטעים. יותר מזה, מפרסמי המחקר הרחיקו לכת וניפחו וסילפו את התוצאות למטרותיהם שלהם, מעבר לכוונות החוקרים עצמם.

דולב גילמור הנו תזונאי אורתומולקולרי המתגורר במבוא מודיעים. ניתן ליצור עמו קשר בטלפון 0523-791092 או בדוא"ל כדי להתייעץ בנושא השימוש הטיפולי בוויטמינים, מינרלים ותוספי תזונה אחרים, להרשם באתרו לקבלת טיפים שבועיים, ולהרשם בעמוד הפייסבוק, שבילים ברפואה טבעית.